תובנות שוק
הניסיון המוסדי בשירות ההון שלכם
ריבית בנק ישראל
3.75%
מדד המחירים לצרכן
בחודש אפריל 1.2%
ריבית הפד
3.5%-3.75%
עדכוני שוק: עדכונים שוטפים וניתוח אירועי המקרו המרכזיים
ניתוח מגמות מאקרו, סקירות על שוק ההון בארץ ובעולם ותובנות מקצועיות על ניהול סיכונים. כאן אנחנו מתרגמים את המורכבות של השווקים הפיננסיים לידע פרקטי עבור המשפחה שלכם.

החלטת ריבית בנק ישראל (מאי 26)
בנק ישראל הוריד את הריבית ב-0.25% לרמה של 3.75% בהתאם לציפיות השוק...

עדכון מדד (15.05.26)
המדד עלה ב-1.2% באפריל בהתאם לציפיות בשוק, האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים עומדת על 1.9%...

עדכון מט"ח (15.04.26)
הדולר יורד מתחת לרף ה-3 שקלים. לראשונה מאז שנות ה-90, שער החליפין דולר/שקל חצה כלפי מטה את רף ה-3 שקלים לדולר...

החלטת ריבית בנק ישראל (מרץ 26)
בנק ישראל הותיר את הריבית ללא שינוי ברמה של 4.0%, בהתאם לציפיות השוק...

עדכון מדד (15.03.26)
מדד המחירים לצרכן עלה ב-0.2%. המדד לחודש פברואר הפתיע מעט כלפי מעלה והציב את האינפלציה השנתית על 2.0% בדיוק במרכז היעד של בנק ישראל...

עדכון שוק קצרצר (03.02.26)
השוק בת"א פותח את השבוע חזק עם עלייה של 4.25% במדדים המובילים לאחר שבסוף השבוע מדינת ישראל יצאה למבצע שאגת הארי לחיסול האיום האיראני...
סקירות שוק: ניתוחי עומק אסטרטגיים בשווקים הגלובליים והמקומיים
סקירת שוק 25.05.26
סקירת שוק חודשית: מומנטום קוונטי גלובלי והתייצבות מוניטרית מקומית
הנרטיב המרכזי
שוקי ההון הגלובליים והמקומיים חוו שבוע מסחר תנודתי אך חיובי ברובו, המאופיין במאבק עיקש בין מגמות מאקרו-כלכליות מורכבות לבין דוחות כספיים מרשימים של חברות הטכנולוגיה הגדולות. בעוד שווקי המניות בארצות הברית ובאירופה נתמכו בנתוני תעסוקה יציבים ובחבילות תמרוץ ממשלתיות חסרות תקדים לתעשיות העתיד, הבורסה בתל אביב רשמה עליות שערים נאות בהובלת סקטור הפיננסים והבנקים, בעיקר בשל התחזקות דרמטית של השקל וציפיות גוברות להורדת ריבית מקומית קרובה.
לוח התוצאות השבועי
הטבלאות הבאות מציגות את ביצועי המדדים המובילים בישראל ובעולם, לצד נתוני שוק החוב והמט"ח לשבוע המסחר שהסתיים ב-22 במאי 2026, במבנה מותאם למובייל:
טבלה 1: ביצועי מדדי המפתח ושוק המט"ח
| מדד / נכס | שינוי שבועי | שינוי מתחילת שנה |
| מדד ת"א 35 | +0.21% | +20.97% |
| מדד ת"א בנקים-5 | +4.81% | +5.18% |
| מדד S&P 500 | +0.88% | +9.17% |
| נאסד"ק 100 | +1.22% | +16.76% |
| מדד DAX 40 | +3.92% | +1.63% |
| דולר-שקל (USD/ILS) | -1.19% | -8.64% |
טבלה 2: שוק החוב – מדד תל בונד 60 צמודות
| מדד אג"ח | תשואה לפדיון | מרווח |
| תל בונד 60 צמודות | 2.68% | 0.75% |
*מרווח ממוצע מול אג"ח ממשלתי מקביל.
ניתוח סקטוריאלי וחריגים בולטים
סקטור הבנקים בישראל: תיקון אגרסיבי בצל דריכות מוניטרית
מדד ת"א בנקים-5 זינק השבוע ב-4.81%, תוך שהוא מוביל את העליות בבורסה המקומית ומפצה על חולשה ממושכת שנרשמה בשבועות הקודמים. עליות השערים היו רוחביות והתחזקו במיוחד ביומיים האחרונים של השבוע הנסקר, עם עליות יומיות בולטות של מניות דיסקונט א' (+2.95%) ולאומי (+1.77%).
ההסבר הסיבתי לתנועה החדה הזו משלב גורמי מאקרו ומיקרו מובהקים. בחזית המאקרו, מדד המחירים לצרכן לחודש אפריל 2026, אשר פורסם באמצע מאי, הציג עלייה חודשית של 1.2%. למרות שמדובר במדד גבוה היסטורית, הוא היה נמוך במעט מתחזיות האנליסטים שצפו עלייה של 1.3%. כתוצאה מכך, קצב האינפלציה השנתי בישראל נותר יציב ברמה של 1.9% – בתוך יעד יציבות המחירים של בנק ישראל. נתון זה, בשילוב עם ייסוף הדרמטי של השקל לרמה של 2.90 ש"ח לדולר , הגביר בצורה משמעותית את הערכות הכלכלנים כי הוועדה המוניטרית של בנק ישראל עשויה להפחית את הריבית בהחלטתה הקרובה ב-25 במאי 2026 מרמה של 4.00% ל-3.75%. הפחתת ריבית כזו נתפסת כחיובית עבור המערכת הבנקאית בטווח הקצר, שכן היא מקלה על לחצי האשראי של הלווים ומונעת עלייה בהפרשות להפסדי אשראי.
מגזר השבבים בארצות הברית: מבחן הציפיות של מובילת השוק
מניות השבבים והבינה המלאכותית (AI) היו במרכז תשומת הלב של המשקיעים הגלובליים, בראשן חברת אנבידיה (Nvidia). החברה הציגה דוח כספי יוצא דופן לרבעון הראשון עם הכנסות של 81.6 מיליארד דולר (עלייה של 85% לעומת אשתקד ומעל התחזיות שעמדו על 78 מיליארד) ורווח למניה של 1.87 דולר. החברה אף הכריזה על תוכנית רכישה עצמית (Buyback) מסיבית של מניות בהיקף של 80 מיליארד דולר.
למרות התוצאות המצוינות, מניית אנבידיה ירדה ב-1.8% ביום שישי שלאחר פרסום הדוח. התופעה הכלכלית המסבירה ירידה זו נקראת "תמחור לשלמות" (Priced for Perfection) – מצב שבו ציפיות השוק והמכפילים (היחס בין מחיר המניה לרווחי החברה) כה גבוהים, שגם עמידה ביעדים ואף מעבר להם מביאים למימושי רווחים טבעיים מצד משקיעים. בשוק הישראלי, מניית טאואר (Tower) נהנתה מרוח גבית וזינקה ב-10.75% ל-77,650 אגורות, בעיקר בשל סגירת פער ארביטראז' חיובי – ההפרש שנוצר בין מחיר המניה בבורסת נאסד"ק למחירה המקומי בתל אביב.
חריג השבוע: תמרוץ פדרלי מסיבי במגזר המחשוב הקוונטי
סקטור המחשוב הקוונטי רשם השבוע עליות שערים חריגות ביותר. התנועה הקיצונית החלה בעקבות דיווח רשמי ב-21 במאי 2026 על כך שמשרד המסחר האמריקאי חתם על מכתבי כוונות להקצאת תקציבים פדרליים בהיקף של למעלה מ-2 מיליארד דולר לתשע חברות קוונט מובילות, תחת חוק השבבים והמדע (CHIPS Act). בתמורה למענקים, ממשלת ארצות הברית תקבל אחזקות מיעוט ללא זכויות שליטה בחברות הממומנות.
חברת IBM הייתה הנהנית העיקרית מהחלטה זו ותקבל מימון של 1 מיליארד דולר, אליו תצרף עוד 1 מיליארד דולר מהונה העצמי, להקמת חברת בת בשם Anderon בניו יורק. Anderon תפעיל את מפעל ייצור פרוסות הסיליקון הקוונטיות הייעודי הראשון בארצות הברית. מניית IBM זינקה ב-12.4% ביום שישי והובילה את מדד הדאו ג'ונס לשיא כל הזמנים. במקביל, חברות קוונטיות קטנות וספקולטיביות יותר רשמו עליות קיצוניות אף יותר, דוגמת חברת Infleqtion שעלתה ב-31.44% ביום אחד.
טבלה 3: חריגים בולטים בשוק המקומי והגלובלי
| שם הנייר | שינוי יומי / שבועי | סיבה כלכלית מנחה |
| טאואר (Tower) | +10.75% (שבועי) | עקיפת תחזיות ופער ארביטראז' חיובי |
| ישראכרט | -9.00% (שבועי) | לחץ סקטוריאלי מקומי ומימושי אחזקות |
| אינפניון (Infineon) | +8.46% (יומי) | מומנטום חיובי כללי במניות השבבים |
| אקאמאי (Akamai) | -6.30% (יומי) | הנפקת אג"ח להמרה בסך 2.6 מיליארד דולר |
איך כל זה משפיע עלינו?
עבור משקי הבית והאדם הממוצע, האירועים הפיננסיים של השבוע האחרון משפיעים ישירות על התקציב המשפחתי ועל הרכב תיק ההשקעות וקרנות הפנסיה.
ראשית, התחזקות השקל המהירה והירידה הזמנית של שער הדולר לרמה של 2.90 ש"ח מייצרות השפעה כפולה. מצד אחד, מדובר בבשורה חיובית המפחיתה את מחירי המוצרים המיובאים, ובמיוחד מוצרי חשמל ומכוניות, מה שעוזר להילחם ביוקר המחיה המקומי. מצד שני, מי שמחזיק חלק ניכר מחסכונותיו במסלולים העוקבים אחר מדדים בחו"ל (כמו קרנות מחקות של מדד S&P 500) סובל מ"שחיקה מטבעית" – עליות השערים שנרשמו בוול סטריט מתקזזות באופן חלקי בעת המרתן חזרה לשקלים מקומיים.
שנית, ההערכות הגוברות כי בנק ישראל יתחיל בהפחתת הריבית בהחלטתו הקרובה עשויות להביא להקלה מסוימת עבור נוטלי המשכנתאות במסלולי הריבית המשתנה והפריים, באמצעות הקטנת ההחזר החודשי המכביד. עם זאת, יש לזכור כי הפחתת ריבית פירושה גם ירידה בתשואות ובריביות שמציעים הבנקים על פקדונות ותוכניות חיסכון שקליות, דבר המדגיש את החשיבות של ניהול נכסים דינמי ואקטיבי.
מבט קדימה
השווקים הפיננסיים צפויים להגיב בעוצמה למספר אירועים קריטיים המתוכננים לשבוע הקרוב:
החלטת הריבית של בנק ישראל (יום שני, 25 במאי 2026): האירוע הדרמטי ביותר עבור השוק הישראלי. הכלכלנים חלוקים בדעותיהם; מחד, האינפלציה המתונה (1.9%) והשקל החזק תומכים בהורדת הריבית ל-3.75%. מאידך, אי-הוודאות הגיאופוליטית וחוסר היציבות התקציבית עשויים להניא את בנק ישראל מצעד זה ולהותיר את הריבית על 4.00%.
נתוני האינפלציה המקדמיים לחודש מאי בגרמניה (יום שישי, 29 במאי 2026): לאחר שאינפלציית אפריל בגרמניה הואצה ל-2.9% בהשפעת מחירי האנרגיה והמלחמה באיראן , נתוני מאי יבהירו האם לחצי המחירים מתמתנים, מה שישפיע ישירות על גמישותו המוניטרית של הבנק המרכזי האירופי (ECB) לקראת החלטת הריבית שלו ביוני.
תנודות בתשואות האג"ח הממשלתיות בארצות הברית: המשך המעקב אחר תשואת איגרת החוב ל-10 שנים של ממשל ארה"ב, אשר נסחרת ברמה גבוהה של 4.64%. עלייה מחודשת בתשואות אלו עלולה לייצר לחץ של מכירות על סקטור הטכנולוגיה, בעוד המשך התמתנותן יתמוך במומנטום החיובי.
סיכום ומסקנות למשקיעים
התנהלות השווקים בשבועות האחרונים מחדדת את הצורך בראייה כלכלית אובייקטיבית וקרה. שוק המניות האמריקאי הציג עליות חדות מאז תחילת חודש אפריל, אך רוחב השוק (כמות המניות המשתתפות בעליות אלו) נותר דל ומרוכז ברובו בסקטור הטכנולוגיה והשבבים. נתון זה מחייב זהירות, שכן רמות התמחור של ענקיות הטכנולוגיה מתוחות ומניחות קצבי צמיחה פנומנליים לאורך זמן.
בשוק החוב המקומי, מדד תל בונד 60 צמודות משקף יציבות רבה. עם זאת, המרווח לפדיון מול איגרות החוב הממשלתיות המקבילות, המייצג את תוספת התשואה שמקבל המשקיע עבור נטילת סיכון אשראי תאגידי, נותר ברמה היסטורית נמוכה יחסית של 0.75%. מרווחים צרים אלו מעידים על תמחור אופטימי מאוד של סיכוני האשראי בשוק המקומי, ומותירים כרית ביטחון נמוכה יחסית למשקיעים במקרה של הרעה במצבם הפיננסי של התאגידים. לאור נתונים אלו, אסטרטגיית ההשקעה המומלצת בעת הנוכחית נשענת על שמירה על פיזור גיאוגרפי רחב, שילוב של מסלולי השקעה מנוטרלי מט"ח להגנה מפני ייסוף נוסף של השקל, ובחירה סלקטיבית וזהירה של איגרות חוב קונצרניות.
מדד המחירים לצרכן
עלייה של 1.2%
המדד עלה ב-1.2% באפריל בהתאם לציפיות בשוק, האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים עומדת על 1.9%.
בניכוי השפעות עונתיות, המדד עלה ב-0.6% בלבד, מה שמעיד על כך שחלק ניכר מהעלייה נובע מגורמים זמניים.
נקודות מרכזיות:
- תיירות ונופש: סעיף הטיסות לחו"ל זינק ב-27.9% ותרם כ-54 נקודות בסיס למדד. סעיף הארחה ונופש עלה ב-16.4%. עליות אלו נחשבות עונתיות וצפויות להתמתן בהמשך השנה.
- אנרגיה ותחבורה: מחירי הדלק, הטענה ושמנים עלו ב-12.7% (תרומה של כ-31 נ"ב).
- פירות טריים: עלייה בולטת של 7.8%, המובלת על ידי זינוק במחירי האבוקדו (22.8%) והבננות (20.7%).
- הלבשה והנעלה: עלייה גולמית של 2.4%, אם כי בניכוי עונתיות נרשמה ירידה של 0.3%.
- מזון: ללא ירקות ופירות, המדד נותר ללא שינוי, נתון חריג לתקופת חג הפסח. התייקרויות במוצרים טריים (כמו עוף) קוזזו בירידות במזון משומר ומעובד.
- דיור: עלה ב-0.1% בלבד. נרשמה התמתנות משמעותית בחוזים חדשים (עלייה של 3.6% לעומת 5.9% במרץ), מה שמהווה אינדיקטור חשוב עבור בנק ישראל.
- ירידות בולטות נוספות: נסיעה במונית (8%-), משקפיים ומוצרי אופטיקה (3.9%-) ובריאות (0.1%-).
- המדד מכיל לא מעט סימנים מתונים. בעוד שבמאי צפויה עלייה במחירי המזון (עקב עדכון מחיר החלב), ההערכה היא שהמשך התחזקות השקל עשויה להביא לאינפלציה שנתית נמוכה יותר בהמשך השנה, דבר שעשוי להוביל להתערבות של בנק ישראל בשוק המט"ח ולהמשך הורדת ריבית.
עדכון מט"ח
הדולר יורד מתחת לרף ה-3 שקלים
לראשונה מאז שנות ה-90, שער החליפין דולר/שקל חצה כלפי מטה את רף ה-3 שקלים לדולר.
הגורמים המרכזיים להתחזקות השקל:
- אופטימיות מדינית-ביטחונית: ציפייה בקרב המשקיעים לסיום המתיחות מול איראן.
- גאות בשווקים העולמיים: עליות מחודשות בבורסות בעולם הובילו גופים מוסדיים בישראל למכור מט"ח.
- חוסן כלכלי מקומי: עודף במאזן התשלומים (ייצוא גבוה מייבוא) לצד זינוק בהשקעות זרות ישירות בישראל, בדגש על ענפי ההייטק.
- מגמה עולמית: היחלשות כללית של הדולר בשוקי העולם במהלך השבוע האחרון.
עדכון ריבית בנק ישראל
לל"ש 4.0%
בנק ישראל הותיר את הריבית ללא שינוי ברמה של 4.0%, בהתאם לציפיות השוק.
נקודות מרכזיות מהחלטת הוועדה:
- זהירות וערנות: בנק ישראל מציין כי הסיכונים לעליית האינפלציה התגברו, בעיקר בשל המצב הגיאופוליטי, מחירי האנרגיה והתפתחויות פיסקליות (תקציביות).
וכן שוק עבודה ההדוק וסעיף הדיור במדד שחזר לעלות. - מבט קדימה: למרות הגישה הזהירה, חטיבת המחקר של הבנק עדיין צופה 1-2 הורדות ריבית בשנה הקרובה, לרמה של 3.50%-3.75% בעוד שנה.
- ישראל מול העולם: הנגיד הדגיש כי המשק הישראלי נמצא ב"סייקל" שונה מהבנקים המרכזיים בעולם, והריבית בישראל נחשבת גבוהה יחסית, מה שמאפשר מרחב תמרון להורדות בהמשך – בכפוף לנתוני האינפלציה.
בשורה התחתונה: הבנק פועל בזהירות רבה בשל אי-הוודאות, אך שומר על אופטימיות זהירה לגבי אפשרות של הקלה מוניטרית בהמשך הדרך, בהתאם להתפתחויות.
מדד המחירים לצרכן
עלייה של 0.2%
המדד לחודש פברואר הפתיע מעט כלפי מעלה והציב את האינפלציה השנתית על 2.0% – בדיוק במרכז יעד היעד של בנק ישראל.
נקודות מרכזיות:
- שוק הדיור: נרשמה עלייה של 0.4% בסעיף שירותי הדיור. מחירי השכירות למחדשי חוזים עלו ב-2.7%, בעוד ששוכרים חדשים חוו עלייה חדה יותר של 5.8%.
- נסיעות וצריכה: למרות התחזקות השקל, מחירי הטיסות לחו"ל עלו ב-2%, והפירות הטריים התייקרו ב-3.6%. גם מחירי התכשיטים והסיגריות המשיכו לעלות.
- מה ירד? מחירי הירקות (1.4%-) וסעיפי ההלבשה וההנעלה (2.4%-) רשמו ירידות.
בשורה התחתונה:
האינפלציה אמנם רוחבית, אך בניגוד לארה"ב ואירופה, היא אינה נובעת ממחירי השירותים. לאור המצב, הורדת ריבית אינה צפויה בסוף החודש, והשוק צפוי להמשיך להגיב בעיקר להשפעות הלחימה והמתיחות הביטחונית.
עדכון שוק
עלייה של 4.25%
השוק בת"א פותח את השבוע חזק עם עלייה של 4.25% במדדים המובילים לאחר שבסוף השבוע מדינת ישראל יצאה למבצע שאגת הארי לחיסול האיום האיראני.
מדד הבנקים עולה 4.6%
מדד הביטוח עולה 8.4%
מדד הביטחוניות עולה 6%
הדולר מתרסק ל-3.075
לעומת זאת המדדים בחו"ל צונחים 1% עד 1.5%
עקב חוסר היציבות האזורית הנפט עולה 7% ל-78 דולר לחבית והזהב עולה 2.25%.
שיהיה יום רגוע ושקט
עדכון ריבית בנק ישראל
ירידה של 0.25% ל-3.75%
הגורמים המרכזיים להורדת הריבית:
- התמתנות האינפלציה: מדד המחירים לצרכן התייצב סביב 1.9% – נתון הנמצא בדיוק במרכז יעד היציבות של הממשלה (1% עד 3%) זה תשעה חודשים ברציפות.
- התחזקות השקל: מאז החלטת הריבית הקודמת במרץ, השקל רשם ייסוף חד של כ-8.3% מול הדולר וכ-7.2% מול האירו, מה שממתן את לחצי האינפלציה.
- הפחתת סיכונים ביטחוניים: הרקע המדיני, הכולל את המשך הפסקת האש מול איראן והסדרים מסתמנים, הפחיתו זמנית את פרמיית הסיכון של המשק.
- תמיכה בצמיחה: הנתונים הראו כי ברבעון הראשון של השנה התוצר התכווץ בקצב שנתי של 3.3% בעקבות מבצע "שאגת הארי", והורדת הריבית נועדה להמריץ את הפעילות הכלכלית שנמצאת בתהליכי התאוששות.
האיתות לעתיד והטון הניצי של הבנק:
- אי-ודאות פיסקלית: הבנק הביע דאגה מהגידול הצפוי בתקציב הביטחון ומעליית יעד הגירעון הממשלתי.
- אי-ודאות גיאופוליטית: המתח הביטחוני המקומי והגלובלי עדיין ניכר ועשוי להשפיע שוב על מחירי האנרגיה ועל שרשראות האספקה.