תובנות שוק
הניסיון המוסדי בשירות ההון שלכם
ריבית בנק ישראל
3.50%
מדד המחירים לצרכן
בחודש יוני לל"ש
ריבית הפד
3.5%-3.75%
עדכוני שוק: עדכונים שוטפים וניתוח אירועי המקרו המרכזיים
ניתוח מגמות מאקרו, סקירות על שוק ההון בארץ ובעולם ותובנות מקצועיות על ניהול סיכונים. כאן אנחנו מתרגמים את המורכבות של השווקים הפיננסיים לידע פרקטי עבור המשפחה שלכם.
עדכון מדד (15.07.26)
המדד חודש יוני נותר ללא שינוי, מעל לתחזיות השוק לירידה מתונה של 0.1%, האינפלציה השנתית התמתנה לרמה של 1.6% לעומת 1.9% חודש קודם...
ריבית בנק ישראל (יולי 26)
בנק ישראל הוריד את הריבית ב-0.25% לרמה של 3.50% בהתאם לציפיות השוק, הורדה שלישית מתחילת השנה...
עדכון מדד (15.06.26)
המדד ירד ב-0.3% במאי ירידה חדה מהצפוי, השוק צפה ירידה מתונה של 0.1%, האינפלציה השנתית נותרת יציבה ברמה של 1.9%...
ריבית בנק ישראל (מאי 26)
בנק ישראל הוריד את הריבית ב-0.25% לרמה של 3.75% בהתאם לציפיות השוק, הורדה ראשונה מאז חודש ינואר האחרון...
עדכון מדד (15.05.26)
המדד עלה ב-1.2% באפריל בהתאם לציפיות בשוק, האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים עומדת על 1.9%...
עדכון מט"ח (15.04.26)
הדולר יורד מתחת לרף ה-3 שקלים. לראשונה מאז שנות ה-90, שער החליפין דולר/שקל חצה כלפי מטה את רף ה-3 שקלים לדולר...
סקירות שוק: ניתוחי עומק אסטרטגיים בשווקים הגלובליים והמקומיים
סקירת שוק 25.05.26
סקירת שוק חודשית: מומנטום קוונטי גלובלי והתייצבות מוניטרית מקומית
הנרטיב המרכזי
שוקי ההון הגלובליים והמקומיים חוו שבוע מסחר תנודתי אך חיובי ברובו, המאופיין במאבק עיקש בין מגמות מאקרו-כלכליות מורכבות לבין דוחות כספיים מרשימים של חברות הטכנולוגיה הגדולות. בעוד שווקי המניות בארצות הברית ובאירופה נתמכו בנתוני תעסוקה יציבים ובחבילות תמרוץ ממשלתיות חסרות תקדים לתעשיות העתיד, הבורסה בתל אביב רשמה עליות שערים נאות בהובלת סקטור הפיננסים והבנקים, בעיקר בשל התחזקות דרמטית של השקל וציפיות גוברות להורדת ריבית מקומית קרובה.
לוח התוצאות השבועי
הטבלאות הבאות מציגות את ביצועי המדדים המובילים בישראל ובעולם, לצד נתוני שוק החוב והמט"ח לשבוע המסחר שהסתיים ב-22 במאי 2026, במבנה מותאם למובייל:
טבלה 1: ביצועי מדדי המפתח ושוק המט"ח
| מדד / נכס | שינוי שבועי | שינוי מתחילת שנה |
| מדד ת"א 35 |
+0.21% |
+20.97% |
| מדד ת"א בנקים-5 |
+4.81% |
+5.18% |
| מדד S&P 500 |
+0.88% |
+9.17% |
| נאסד"ק 100 | +1.22% | +16.76% |
| מדד DAX 40 |
+3.92% |
+1.63% |
| דולר-שקל (USD/ILS) |
-1.19% |
-8.64% |
טבלה 2: שוק החוב – מדד תל בונד 60 צמודות
| מדד אג"ח | תשואה לפדיון | מרווח |
| תל בונד 60 צמודות |
2.68% |
0.75% |
*מרווח ממוצע מול אג"ח ממשלתי מקביל.
ניתוח סקטוריאלי וחריגים בולטים
סקטור הבנקים בישראל: תיקון אגרסיבי בצל דריכות מוניטרית
מדד ת"א בנקים-5 זינק השבוע ב-4.81%, תוך שהוא מוביל את העליות בבורסה המקומית ומפצה על חולשה ממושכת שנרשמה בשבועות הקודמים. עליות השערים היו רוחביות והתחזקו במיוחד ביומיים האחרונים של השבוע הנסקר, עם עליות יומיות בולטות של מניות דיסקונט א' (+2.95%) ולאומי (+1.77%).
ההסבר הסיבתי לתנועה החדה הזו משלב גורמי מאקרו ומיקרו מובהקים. בחזית המאקרו, מדד המחירים לצרכן לחודש אפריל 2026, אשר פורסם באמצע מאי, הציג עלייה חודשית של 1.2%. למרות שמדובר במדד גבוה היסטורית, הוא היה נמוך במעט מתחזיות האנליסטים שצפו עלייה של 1.3%. כתוצאה מכך, קצב האינפלציה השנתי בישראל נותר יציב ברמה של 1.9% – בתוך יעד יציבות המחירים של בנק ישראל. נתון זה, בשילוב עם ייסוף הדרמטי של השקל לרמה של 2.90 ש"ח לדולר , הגביר בצורה משמעותית את הערכות הכלכלנים כי הוועדה המוניטרית של בנק ישראל עשויה להפחית את הריבית בהחלטתה הקרובה ב-25 במאי 2026 מרמה של 4.00% ל-3.75%. הפחתת ריבית כזו נתפסת כחיובית עבור המערכת הבנקאית בטווח הקצר, שכן היא מקלה על לחצי האשראי של הלווים ומונעת עלייה בהפרשות להפסדי אשראי.
מגזר השבבים בארצות הברית: מבחן הציפיות של מובילת השוק
מניות השבבים והבינה המלאכותית (AI) היו במרכז תשומת הלב של המשקיעים הגלובליים, בראשן חברת אנבידיה (Nvidia). החברה הציגה דוח כספי יוצא דופן לרבעון הראשון עם הכנסות של 81.6 מיליארד דולר (עלייה של 85% לעומת אשתקד ומעל התחזיות שעמדו על 78 מיליארד) ורווח למניה של 1.87 דולר. החברה אף הכריזה על תוכנית רכישה עצמית (Buyback) מסיבית של מניות בהיקף של 80 מיליארד דולר.
למרות התוצאות המצוינות, מניית אנבידיה ירדה ב-1.8% ביום שישי שלאחר פרסום הדוח. התופעה הכלכלית המסבירה ירידה זו נקראת "תמחור לשלמות" (Priced for Perfection) – מצב שבו ציפיות השוק והמכפילים (היחס בין מחיר המניה לרווחי החברה) כה גבוהים, שגם עמידה ביעדים ואף מעבר להם מביאים למימושי רווחים טבעיים מצד משקיעים. בשוק הישראלי, מניית טאואר (Tower) נהנתה מרוח גבית וזינקה ב-10.75% ל-77,650 אגורות, בעיקר בשל סגירת פער ארביטראז' חיובי – ההפרש שנוצר בין מחיר המניה בבורסת נאסד"ק למחירה המקומי בתל אביב.
חריג השבוע: תמרוץ פדרלי מסיבי במגזר המחשוב הקוונטי
סקטור המחשוב הקוונטי רשם השבוע עליות שערים חריגות ביותר. התנועה הקיצונית החלה בעקבות דיווח רשמי ב-21 במאי 2026 על כך שמשרד המסחר האמריקאי חתם על מכתבי כוונות להקצאת תקציבים פדרליים בהיקף של למעלה מ-2 מיליארד דולר לתשע חברות קוונט מובילות, תחת חוק השבבים והמדע (CHIPS Act). בתמורה למענקים, ממשלת ארצות הברית תקבל אחזקות מיעוט ללא זכויות שליטה בחברות הממומנות.
חברת IBM הייתה הנהנית העיקרית מהחלטה זו ותקבל מימון של 1 מיליארד דולר, אליו תצרף עוד 1 מיליארד דולר מהונה העצמי, להקמת חברת בת בשם Anderon בניו יורק. Anderon תפעיל את מפעל ייצור פרוסות הסיליקון הקוונטיות הייעודי הראשון בארצות הברית. מניית IBM זינקה ב-12.4% ביום שישי והובילה את מדד הדאו ג'ונס לשיא כל הזמנים. במקביל, חברות קוונטיות קטנות וספקולטיביות יותר רשמו עליות קיצוניות אף יותר, דוגמת חברת Infleqtion שעלתה ב-31.44% ביום אחד.
טבלה 3: חריגים בולטים בשוק המקומי והגלובלי
| שם הנייר | שינוי יומי / שבועי | סיבה כלכלית מנחה |
| טאואר (Tower) | +10.75% (שבועי) |
עקיפת תחזיות ופער ארביטראז' חיובי |
| ישראכרט | -9.00% (שבועי) |
לחץ סקטוריאלי מקומי ומימושי אחזקות |
| אינפניון (Infineon) | +8.46% (יומי) |
מומנטום חיובי כללי במניות השבבים |
| אקאמאי (Akamai) | -6.30% (יומי) |
הנפקת אג"ח להמרה בסך 2.6 מיליארד דולר |
איך כל זה משפיע עלינו?
עבור משקי הבית והאדם הממוצע, האירועים הפיננסיים של השבוע האחרון משפיעים ישירות על התקציב המשפחתי ועל הרכב תיק ההשקעות וקרנות הפנסיה.
ראשית, התחזקות השקל המהירה והירידה הזמנית של שער הדולר לרמה של 2.90 ש"ח מייצרות השפעה כפולה. מצד אחד, מדובר בבשורה חיובית המפחיתה את מחירי המוצרים המיובאים, ובמיוחד מוצרי חשמל ומכוניות, מה שעוזר להילחם ביוקר המחיה המקומי. מצד שני, מי שמחזיק חלק ניכר מחסכונותיו במסלולים העוקבים אחר מדדים בחו"ל (כמו קרנות מחקות של מדד S&P 500) סובל מ"שחיקה מטבעית" – עליות השערים שנרשמו בוול סטריט מתקזזות באופן חלקי בעת המרתן חזרה לשקלים מקומיים.
שנית, ההערכות הגוברות כי בנק ישראל יתחיל בהפחתת הריבית בהחלטתו הקרובה עשויות להביא להקלה מסוימת עבור נוטלי המשכנתאות במסלולי הריבית המשתנה והפריים, באמצעות הקטנת ההחזר החודשי המכביד. עם זאת, יש לזכור כי הפחתת ריבית פירושה גם ירידה בתשואות ובריביות שמציעים הבנקים על פקדונות ותוכניות חיסכון שקליות, דבר המדגיש את החשיבות של ניהול נכסים דינמי ואקטיבי.
מבט קדימה
השווקים הפיננסיים צפויים להגיב בעוצמה למספר אירועים קריטיים המתוכננים לשבוע הקרוב:
-
החלטת הריבית של בנק ישראל (יום שני, 25 במאי 2026): האירוע הדרמטי ביותר עבור השוק הישראלי. הכלכלנים חלוקים בדעותיהם; מחד, האינפלציה המתונה (1.9%) והשקל החזק תומכים בהורדת הריבית ל-3.75%. מאידך, אי-הוודאות הגיאופוליטית וחוסר היציבות התקציבית עשויים להניא את בנק ישראל מצעד זה ולהותיר את הריבית על 4.00%.
-
נתוני האינפלציה המקדמיים לחודש מאי בגרמניה (יום שישי, 29 במאי 2026): לאחר שאינפלציית אפריל בגרמניה הואצה ל-2.9% בהשפעת מחירי האנרגיה והמלחמה באיראן , נתוני מאי יבהירו האם לחצי המחירים מתמתנים, מה שישפיע ישירות על גמישותו המוניטרית של הבנק המרכזי האירופי (ECB) לקראת החלטת הריבית שלו ביוני.
-
תנודות בתשואות האג"ח הממשלתיות בארצות הברית: המשך המעקב אחר תשואת איגרת החוב ל-10 שנים של ממשל ארה"ב, אשר נסחרת ברמה גבוהה של 4.64%. עלייה מחודשת בתשואות אלו עלולה לייצר לחץ של מכירות על סקטור הטכנולוגיה, בעוד המשך התמתנותן יתמוך במומנטום החיובי.
סיכום ומסקנות למשקיעים
התנהלות השווקים בשבועות האחרונים מחדדת את הצורך בראייה כלכלית אובייקטיבית וקרה. שוק המניות האמריקאי הציג עליות חדות מאז תחילת חודש אפריל, אך רוחב השוק (כמות המניות המשתתפות בעליות אלו) נותר דל ומרוכז ברובו בסקטור הטכנולוגיה והשבבים. נתון זה מחייב זהירות, שכן רמות התמחור של ענקיות הטכנולוגיה מתוחות ומניחות קצבי צמיחה פנומנליים לאורך זמן.
בשוק החוב המקומי, מדד תל בונד 60 צמודות משקף יציבות רבה. עם זאת, המרווח לפדיון מול איגרות החוב הממשלתיות המקבילות, המייצג את תוספת התשואה שמקבל המשקיע עבור נטילת סיכון אשראי תאגידי, נותר ברמה היסטורית נמוכה יחסית של 0.75%. מרווחים צרים אלו מעידים על תמחור אופטימי מאוד של סיכוני האשראי בשוק המקומי, ומותירים כרית ביטחון נמוכה יחסית למשקיעים במקרה של הרעה במצבם הפיננסי של התאגידים. לאור נתונים אלו, אסטרטגיית ההשקעה המומלצת בעת הנוכחית נשענת על שמירה על פיזור גיאוגרפי רחב, שילוב של מסלולי השקעה מנוטרלי מט"ח להגנה מפני ייסוף נוסף של השקל, ובחירה סלקטיבית וזהירה של איגרות חוב קונצרניות.
מדד המחירים לצרכן
עלייה של 1.2%
המדד עלה ב-1.2% באפריל בהתאם לציפיות בשוק, האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים עומדת על 1.9%.
בניכוי השפעות עונתיות, המדד עלה ב-0.6% בלבד, מה שמעיד על כך שחלק ניכר מהעלייה נובע מגורמים זמניים.
נקודות מרכזיות:
- תיירות ונופש: סעיף הטיסות לחו"ל זינק ב-27.9% ותרם כ-54 נקודות בסיס למדד. סעיף הארחה ונופש עלה ב-16.4%. עליות אלו נחשבות עונתיות וצפויות להתמתן בהמשך השנה.
- אנרגיה ותחבורה: מחירי הדלק, הטענה ושמנים עלו ב-12.7% (תרומה של כ-31 נ"ב).
- פירות טריים: עלייה בולטת של 7.8%, המובלת על ידי זינוק במחירי האבוקדו (22.8%) והבננות (20.7%).
- הלבשה והנעלה: עלייה גולמית של 2.4%, אם כי בניכוי עונתיות נרשמה ירידה של 0.3%.
- מזון: ללא ירקות ופירות, המדד נותר ללא שינוי, נתון חריג לתקופת חג הפסח. התייקרויות במוצרים טריים (כמו עוף) קוזזו בירידות במזון משומר ומעובד.
- דיור: עלה ב-0.1% בלבד. נרשמה התמתנות משמעותית בחוזים חדשים (עלייה של 3.6% לעומת 5.9% במרץ), מה שמהווה אינדיקטור חשוב עבור בנק ישראל.
- ירידות בולטות נוספות: נסיעה במונית (8%-), משקפיים ומוצרי אופטיקה (3.9%-) ובריאות (0.1%-).
- המדד מכיל לא מעט סימנים מתונים. בעוד שבמאי צפויה עלייה במחירי המזון (עקב עדכון מחיר החלב), ההערכה היא שהמשך התחזקות השקל עשויה להביא לאינפלציה שנתית נמוכה יותר בהמשך השנה, דבר שעשוי להוביל להתערבות של בנק ישראל בשוק המט"ח ולהמשך הורדת ריבית.
עדכון מט"ח
הדולר יורד מתחת לרף ה-3 שקלים
לראשונה מאז שנות ה-90, שער החליפין דולר/שקל חצה כלפי מטה את רף ה-3 שקלים לדולר.
הגורמים המרכזיים להתחזקות השקל:
- אופטימיות מדינית-ביטחונית: ציפייה בקרב המשקיעים לסיום המתיחות מול איראן.
- גאות בשווקים העולמיים: עליות מחודשות בבורסות בעולם הובילו גופים מוסדיים בישראל למכור מט"ח.
- חוסן כלכלי מקומי: עודף במאזן התשלומים (ייצוא גבוה מייבוא) לצד זינוק בהשקעות זרות ישירות בישראל, בדגש על ענפי ההייטק.
- מגמה עולמית: היחלשות כללית של הדולר בשוקי העולם במהלך השבוע האחרון.
מדד המחירים לצרכן
מדד חודש יוני נותר לל"ש
מדד המחירים לצרכן לחודש יוני 2026 הציג יציבות מפתיעה, כשהוא נותר ללא שינוי (0.0%) בהשוואה לחודש מאי. הנתון היה נמוך מציפיות הכלכלנים שחזו ירידה קלה של 0.1% עד 0.2%.
בעקבות המדד הנוכחי, קצב האינפלציה השנתי (12 החודשים האחרונים) התמתן ועומד על 1.6% בלבד – נתון שנמצא עמוק בתוך טווח היעד של בנק ישראל (1%-3%). מתחילת שנת 2026 רשם המדד עלייה מצטברת של 1.2%.
המגמות הבולטות ברכיבי המדד
מתחת לפני השטח נרשמו כוחות מנוגדים שאיזנו זה את זה:
עליות מחירים בולטות: נרשמו בסעיפי הארחה, נופש וטיולים (זינוק עונתי של 5.1%), תרבות ובידור (1.0%), שירותי דיור בבעלות (0.9%), בריאות (0.6%) ומזון (0.4%, כאשר החלב ומוצריו עלו ב-1.1%).
ירידות מחירים שקיזזו את העלייה: נרשמו בסעיפי ירקות ופירות טריים (צניחה של 5.2%), הלבשה והנעלה (ירידה של 2.7%-3.3% בשל מכירות סוף עונה), וסעיף הדלק, ההטענה והשמנים לרכב (ירידה של 3.1%).
שוק הדיור והשכירות
מדד מחירי הדירות הכללי (לא במדד): הציג מגמת התקררות ברורה עם ירידה של 1.0% ברמה הארצית (בחינת העסקאות של אפריל–מאי 2026 לעומת מרץ–אפריל 2026).
בתל אביב נרשמה ירידה חדה של 2.3%-.
בירושלים נרשמה ירידה של 1.8%-.
במבט שנתי, מחירי הדירות ירדו ב-2.0% בממוצע ארצי, ומחירי הדירות החדשות צנחו ב-3.9% בתוך שנה.
שוק השכירות: מנגד, הלחץ בשוק השכירות נמשך. עבור שוכרים שחידשו חוזה נרשמה עלייה של 2.6%, ואילו עבור שוכרים חדשים (בדירות בהן התחלף דייר) נרשם זינוק ממוצע של 6.6%.
מדד תשומות הבנייה למגורים: עלה ב-0.2% בחודש יוני (השלים עלייה של 2.4% מתחילת השנה ו-3.7% במבט שנתי), בעיקר עקב התייקרות שכר העבודה בענף.
עדכון ריבית בנק ישראל
ירידה של 0.25% ל-3.50%
הוועדה המוניטרית של בנק ישראל החליטה היום (6 ביולי 2026) להפחית את הריבית ב-0.25% לרמה של 3.5%.
זוהי הפחתת הריבית השנייה ברציפות (לאחר ההורדה בסוף מאי) והשלישית מתחילת השנה, מה שמביא את ריבית הפריים לרמה של 5.0%.
הגורמים המרכזיים להפחתה
התמתנות גיאופוליטית ואנרגיה: בנק ישראל מציין כי מזכר ההבנות שנחתם בין ארה"ב לאיראן הוביל לירידה במחירי האנרגיה בעולם ולרגיעה מסוימת במתיחות הגיאופוליטית, לצד סיום מבצע "שאגת הארי" שהוריד את פרמיית הסיכון של ישראל לרמות שלפני אוקטובר 2023.
יציבות באינפלציה: מדד המחירים לצרכן לחודש מאי ירד ב-0.3%, והאינפלציה ב-12 החודשים האחרונים התייצבה על 1.9% – בדיוק במרכז טווח היעד של הבנק (1%-3%). הציפיות קדימה ממשיכות לרדת.
תמיכה בפעילות והתמודדות עם השקל: ההפחתה נועדה להקל על המגזר העסקי ועל נוטלי המשכנתאות, וכן לתמוך ביצואנים (במיוחד בהייטק) על רקע עוצמתו של השקל בתקופה האחרונה.
עדכון תחזיות חטיבת המחקר (לשנים 2026-2027)
בנק ישראל עדכן משמעותית את התחזיות הכלכליות שלו קדימה, תוך הצגת אופטימיות זהירה לגבי התאוששות המשק:
צמיחת התוצר (GDP): צפויה לעמוד על 4.0% בשנת 2026 (עליה מהתחזית הקודמת של 3.8%) ולזנק ל-5.5% בשנת 2027, בעיקר בזכות התאוששות חזקה מהצפוי שנרשמה כבר ברבעון הראשון של השנה.
אינפלציה: התחזית ל-2026 עודכנה כלפי מטה ל-1.8% (לעומת 2.2% בתחזית הקודמת), והציפיות לטווח של 12 חודשים קדימה והלאה נותרות יציבות סביב מרכז היעד, מעט מתחת ל-2%.
גירעון תקציבי: צפי של 4.9% תוצר ב-2026 וירידה ל-4.2% תוצר ב-2027. תחזית זו מניחה בצורה מפורשת הגדלה מבוקרת של 15 מיליארד ש"ח בלבד בתקציב הביטחון.
תוואי הריבית: חטיבת המחקר מעריכה כי הריבית תעמוד על 3.0% בעוד שנה (רבעון שני של 2027), מה שמשקף צפי לשתי הפחתות נוספות במהלך 12 החודשים הקרובים.
במבט קדימה: גורמים העשויים לרסן את תוואי הורדת הריבית
שוק הדיור: סעיף הדיור במדד ממשיך להאיץ ועלה לקצב שנתי של 4% (בחוזים עם תחלופת שוכר הזינוק עומד על 6.8%).
שוק העבודה: נותר הדוק מאוד, כאשר קצב עליית השכר במשק (מרץ-מאי) עמד על 6.8% לעומת אשתקד.
אזהרה פיסקלית (תקציב הביטחון): הנגיד הדגיש כי התחזית מניחה ריסון תקציבי. אם דרישת מערכת הביטחון לתוספת של עוד 25 מיליארד ש"ח תתקבל ללא מקורות, הגירעון יזנק והאינפלציה עלולה לעלות ב-0.2% עד 0.5%, מה שיעצור את תוואי הפחתות הריבית.
מדד המחירים לצרכן
ירידה של 0.3%
הנתונים הכלליים:
המדד החודשי: ירידה חדה מהצפוי של 0.3%- במאי (השוק חזה שינוי אפסי סביב 0.1%-).
האינפלציה השנתית: נותרה יציבה ברמה של 1.9%, עמוק בתוך טווח היעד הממשלתי (1%-3%) זה החודש העשירי ברציפות.
קצב הליבה (המגמה האמיתית): בנטרול סעיף הדיור, קצב עליית המחירים בארבעת החודשים האחרונים עומד על 0.9% בלבד, נתון המצביע על התקררות משמעותית בלחצי המחירים במשק.
נקודות מרכזיות:
מה הוזיל את המדד? סעיף הטיסות והנסיעות לחו"ל רשם תיקון עונתי חד וצנח ב-16.9% (לאחר זינוק באפריל), בעיקר הודות להתחזקות השקל מול הדולר והאירו. בנוסף, נרשמה הוזלה עונתית של 4.9% בירקות הטריים ושל 2.7% בסעיף התחבורה.
מה התייקר ואיזן? סעיף הדיור הכללי עלה ב-0.6%. שוק השכירות ממשיך להפגין קשיחות: שוכרים שחידשו חוזה ספגו עלייה של 2.5%, בעוד שוכרים בדירות שבהן התחלף דייר חוו עלייה חדה של 6.8%. עליות נרשמו גם בפירות הטריים (+6.7%) ובהלבשה (+1.9%).
מחירי הדירות (מחוץ למדד): מגמת הירידה נמשכת. מחירי הדירות (חדשות ויד שנייה) ירדו ב-0.3% בדו-חודשי (מרץ-אפריל), ומשלימים ירידה שנתית של 1.3%.
עלויות הבנייה: מדד תשומות הבנייה עלה במאי ב-0.6% (עלייה שנתית של 3.5%), בעיקר בשל המחסור בידיים עובדות ועליית שכר העבודה בענף הבנייה.
השורה התחתונה:
המדד הנוכחי מוכיח כי האינפלציה בישראל מרוסנת, יציבה ונמצאת תחת שליטה מלאה. נתון זה מעניק רוח גבית חזקה מאוד לבנק ישראל להמשך תוואי הפחתת הריבית (שעומדת כיום על 3.75% לאחר שהופחתה במאי האחרון).
לקראת החלטת הריבית הבאה ב-6 ביולי 2026, השוק מתמחר בהסתברות גבוהה מאוד הפחתה נוספת של 0.25% לרמה של 3.5%. למרות שהנתונים הכלכליים היבשים היו יכולים להצדיק אפילו הפחתה אגרסיבית יותר של חצי אחוז, הערכתנו היא שבנק ישראל יעדיף לנקוט בניהול סיכונים זהיר ויסתפק בהפחתה מתונה בשל אי-הוודאות הגיאופוליטית והפיסקלית (תקציבית) השוררת במשק.
עבור התיק שלכם, מדובר בסימן מעודד: התמתנות האינפלציה והצפי להמשך ירידת הריבית צפויים להקל על נוטלי המשכנתאות במסלולים הצמודים, לתמוך בשוק האג"ח ולתת דחיפה חיובית לשוק המניות המקומי.
עדכון ריבית בנק ישראל
ירידה של 0.25% ל-3.75%
הוועדה המוניטרית של בנק ישראל החליטה להפחית את הריבית במשק ב-0.25% לרמה של 3.75%. החלטה זו, מהווה את הורדת הריבית הראשונה מאז חודש ינואר האחרון. בעקבותיה, ריבית הפריים ירדה אוטומטית ל-5.25%.
הגורמים המרכזיים להורדת הריבית:
- התמתנות האינפלציה: מדד המחירים לצרכן התייצב סביב 1.9% – נתון הנמצא בדיוק במרכז יעד היציבות של הממשלה (1% עד 3%) זה תשעה חודשים ברציפות.
- התחזקות השקל: מאז החלטת הריבית הקודמת במרץ, השקל רשם ייסוף חד של כ-8.3% מול הדולר וכ-7.2% מול האירו, מה שממתן את לחצי האינפלציה.
- הפחתת סיכונים ביטחוניים: הרקע המדיני, הכולל את המשך הפסקת האש מול איראן והסדרים מסתמנים, הפחיתו זמנית את פרמיית הסיכון של המשק.
- תמיכה בצמיחה: הנתונים הראו כי ברבעון הראשון של השנה התוצר התכווץ בקצב שנתי של 3.3% בעקבות מבצע "שאגת הארי", והורדת הריבית נועדה להמריץ את הפעילות הכלכלית שנמצאת בתהליכי התאוששות.
האיתות לעתיד והטון הניצי של הבנק:
- אי-ודאות פיסקלית: הבנק הביע דאגה מהגידול הצפוי בתקציב הביטחון ומעליית יעד הגירעון הממשלתי.
- אי-ודאות גיאופוליטית: המתח הביטחוני המקומי והגלובלי עדיין ניכר ועשוי להשפיע שוב על מחירי האנרגיה ועל שרשראות האספקה.